מדי שנה, קנדה מתכוונת לכ- 60% מההופעות החדשות לתושבים הנצחיים שלה במסגרת תוכניות תנועה פיננסיות. יתרה מכך, זה מזמין קצת יותר מ -25 אחוזים תחת הכיתה המשפחתית, ואת השהייה של 15 אחוזים על פינויים ושטחי חמלה.
בנקודה שבה אנו מתמקדים אך ורק בעובדים שמופיעים מארצות הברית תחת המעמד המוניטרי, אנו רואים שהתרחבה אקספוננציאלית מאז 2015.
אפשר לחשוב שהסיבה להתנהלות בתקופה 2015 עד 2020 היא סקר ההשפעה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על ההגירה לקנדה.
עם זאת, השימוש ב 2015 כמסגרת זמן התייחסות מועיל לאור העובדה שהוא מציין את שנת ההגירה, הפליטים והאזרחות בקנדה (IRCC) שדרגה את האופן שבו היא מפקחת על יישומים ממעמד פיננסי. באותה שנה היא הכירה את הכניסה המהירה עם פיקוח על יישומי מומחים מחוננים בצורה חזקה ומהירה יותר.
כמות הזרים המגיעה לקנדה מארה"ב בכניסה אקספרס עלתה משמעותית. עם משלוחו של כניסה אקספרס בשנת 2015, רק 600 דיירים אמריקאים קיבלו בקשות לבקש בקשה לבית. לפני שנה נתון זה נותר על יותר מ -10,000 פרטים.
הנושא המרכזי הוא: כמה לא מעט זה בגלל טראמפ?
הבנת הגירת ארה"ב לקנדה
חיוני לעשות הבחנה בין תושבי ארה"ב העוברים לקנדה לבין תושבי ארה"ב העוברים לקנדה.
חלק גדול מהאנשים שעוברים צפונה כעובדים מוכשרים הם באמת תושבי ארה"ב. הם אנשים שהתגוררו בארה"ב מסיבות לא ידועות, למשל כפועלים או משעממים, ואחר כך הגיעו למסקנה שהם צריכים לדאוג למגורים נצחיים בקנדה.
כמות התושבים בארה"ב שהופיעה כמהגרים ממעמד פיננסי התרחבה גם כן בהנחה מוחלטת מאז 2015. היו 4,800 אנשים שעשו ככאלה בשנת 2019 לעומת 3,300 מתוך 2015.
אפשר לזכות את זה בפני טראמפ, בכל מקרה זו תהיה טעות לעשות ככזה.
מתוך הנחה יחסית, תושבי ארה"ב הכילו כ -2% מכלל עובדי המעמד הכספי החדשים שהוזמנו על ידי קנדה מאז 2015.
ההסבר כי על אחת כמה וכמה תושבי ארה"ב כאלה הגיעו לקנדה בתקופה זו הוא בנימוק שקנדה הרחיבה את רמות ההגירה הכלליות שלה מ -272,000 מתוך 2015 ל -341,000 מכל 2019.
בקנה אחד עם זה, לא חלה "דפוק טראמפ" בקרב תושבי ארה"ב שעברו לקנדה.
נכון לעכשיו, האם לא צריך לומר משהו על תושבי ארה"ב שעוברים לקנדה?
"טראמפ באמפ" הוא ככל הנראה גורם אחד להגירה גבוהה יותר בקרב תושבי ארה"ב
מידע הכניסה המהירה של IRCC מראה כי קצת יותר מ -10,000 אנשים החיים בארה"ב קיבלו גיוסים מתמשכים לבית בשנת 2019. נתון זה היה בנוסף ל -10,000 מכל 2018, למעט היה 6,000 מתוך 2017, ורק 600 מתוך 2015.
המידע של IRCC מציע כי כ -85% מהאנשים הללו היו תושבים שאינם אמריקאים החיים בארה"ב עם שעת הברכה. אנו מניחים זאת על ידי לקיחת כמות הבקשות המלאות מכמות תושבי ארה"ב שקיבלו בקשות (כ -10,200 בקשות מוחלטות שנוכו על ידי 1,600 תושבי ארה"ב).
הבהרה אחת היא ששוב, התנועה הכללית של קנדה התרחבה ו- IRCC טיפל בעקביות ביותר ביישומים באמצעות כניסה מהירה במהלך תקופה זו. עם זאת, זה לא יכול להבהיר את ההתפתחות כמעט בת עשרים הקיפולים בתושבי ארה"ב השוררת תחת הכניסה המהירה.
ישנם אלמנטים שונים שעלינו להתייחס אליהם, וטראמפ הוא אחד מהם.
ללא הוכחה מוצקה, איננו יכולים לצפות לקשר סיבתי בין ממשל טראמפ לבין הגירה גבוהה יותר מארה"ב. בכל מקרה, ככל הנראה, סביר להניח כי פגיעות התנועה בארה"ב הוסיפה יותר דיירים בארה"ב שעברו לקנדה.
חובה לזכור, בכל מקרה, שאמנם טראמפ אולי לא היה משפר את המצב, אך הפגיעות לתקוות עובדים בארה"ב קיימת לאורך העשורים האחרונים. למרות העובדה כי בארה"ב יש אוכלוסייה שגדולה פי כמה מזה של קנדה ושוק עבודה גדול פי כמה, היא מזמינה מספר דומה של גורמים חיצוניים מוכשרים מדי שנה כמו קנדה.
זה מרמז שיש פשוט לא מספיק מקומות נגישים לאנשים שמקווים להישאר בארה"ב בתור דיירים מתמשכים.
נושא זה מקורו לפני טראמפ והוא עשוי לחכות בעקבות המירוץ הפוליטי הרשמי השלישי בנובמבר. לא משנה מי יזכה בהחלטה הפוליטית, ארה"ב ככל הנראה לא מתכוונת לבנות את מקצה המגורים המתמשך שלה לרמה שתמלא את האינטרס של מומחים מוכשרים ועסקים אמריקניים הכמיהה. בואו בינואר 2021, הנשיא והקונגרס יתרכזו בלייזר סביב התאוששות COVID-19 של אמריקה.
ברמה שימושית, זה עשוי להפגין קשה בפני פקידי ממשלת ארה"ב לחקור הזמנת מהגרים נוספים לאור ההאטה המתקדמת בארה"ב שהביאה מגיפת קוביד העולמית.
מכאן ואילך, אנו יכולים לצפות לתנועה בקרב תושבי ארה"ב להישאר איתנים בזמן הקרוב כאשר אנשים כאלה יעברו לקנדה בחיפוש אחר ביטחון.
ביטחון הוא למעשה מה שקנדה מציעה למספר המתפתח של דיירי ארה"ב שעברו לכאן מאז 2015. לקנדה יש מסגרת תנועתית קבועה עם מידה מתפתחת של מגורים מתמשכים, מכירה בכך שמתחרים יעילים יכולים לוודא כעבור חצי שנה או פחות. זו מסגרת שקבעה קנדה לפני הופעתו של טראמפ, ותסייע לה להערים על אנשים הרבה יותר מיומנים משכנתה הדרומית הרבה מעבר לממשל טראמפ.