1. התמקדות גדולה יותר בגיוון, הון עצמי, הכללה
גיוון, הון עצמי והכללה (DEI) יהפכו למגמה גדולה יותר בחודשים הקרובים. העולם משתנה לנגד עינינו, ומתרגלים בתחום משאבי אנוש יצטרכו לתמוך בשינויים החיוביים והלא כל כך חיוביים המתרחשים. DEI אינו חדש, אך העדשה לפיה יצטרכו מתרגלי משאבי אנוש לנהל את הנושא הזה תדרוש רעיונות ואסטרטגיות חדשות שמדברות לעכשיו.
2. ארגונים נוספים המדברים על נושאים חברתיים
עם מגפת הבריאות העולמית, העוולות הגזעיות ואי השוויון סביבנו, חשוב אפילו יותר שארגונים יסתכלו פנימה ונקטו עמדה ציבורית ברורה בנושאים חברתיים. כתוצאה מכך, יוזמות המגוון וההכלה יהיו בעלות חשיבות עליונה כעת יותר מתמיד, והעובדים יחשבו את חברותיהם באחריות ליוזמות כאלה.
3. התעניינות מוגברת בתרבות במקום העבודה
אני חושב שזה חזר להיבטים הבסיסיים ביותר של האנושות המשותפת שלנו, וזה שדואג לאנשים ולשים אותם במקום הראשון. אני חושב שנראה עניין מוגבר בתרבות מקום העבודה וסקרי אקלים, מפגשי האזנה לעובדים ופגישות בעירייה. יתר על כן, עבודת המגוון, ההון וההכלה של משאבי אנוש תהיה קדמית ומרכזית כאשר אנו שואפים לעבר סביבות עבודה אנטי-גזעניות.
4. שיפור במערכות טכנולוגיות במקום העבודה
אנו מצפים לראות שיפורים במערכות הטכנולוגיה במקום העבודה. עם השינויים הדרסטיים שהארגונים נאלצו ליישם לאחרונה, יהיו כלי שיתוף פעולה טובים יותר, פלטפורמות קישוריות מרחוק (כלומר, רשתות VPN) ותשתיות IT חזקות יותר. בנוסף, הכשרה לעובדים משופרת תהיה חיונית, כך שהעובדים יהיו מצוידים יותר לעבור במשרד / מחוץ למשרד ביעילות ללא הפרעות.
5. מנהיגי משאבי אנוש כאלופי תרבות
מנהיגי משאבי אנוש יעלו באופן רחב יותר לאלופי תרבות. יש אחוז מפתיע של מנהיגי ההנהלה שאינם מרגישים כי משאבי אנוש הם בעלי מקום שתומך בתרבות ארגונית למרות שלעתים קרובות הם מסתמכים כהגנה בקו הקדמי מפני העסקת אנשים שאינם מתאימים מבחינה תרבותית. תרבות החברה היא כלי יחסי עובדים ושימור, אחרי הכל